ביוגרפיה של רפאל

none
none

none

עובדות מהירות

נוֹלָד:1483





נפטר בגיל: 37

ידוע גם כ:רפאלו סנציו מאורבינו



נולד ב:אורבינו

מפורסם כמו:צייר



נפטר יאנג אמני רנסנס

מִשׁפָּחָה:

אַבָּא:ג'ובאני סאנטי



אִמָא:קסם בטיסטה מאת ניקולה סיארלה



נפטר בתאריך: 6 באפריל ,1520

מקום של מוות:רומא

המשך לקרוא למטה

מומלץ עבורך

מרקו פרגו טיציאן ג'וזפה ארקימב ... ז'קופו אמיגוני

מי היה רפאל?

רפאל היה צייר ואדריכל איטלקי. הוא היה אחד הדמויות המרכזיות של הרנסנס הגבוה. אמן פורה ביותר שהשאיר אחריו אוסף עצום של ציורים בזמן מותו בטרם עת בגיל 37, הוא ידוע בעיקר בזכות ציוריו של מדונה ובזכות יצירותיו הגדולות בארמון הוותיקן ברומא. נולד כבן לאמן, הוא קיבל את הוראתו המוקדמת באמנות מאביו שעבד כצייר בית משפט אצל הדוכס. אביו היה אדם משכיל ותרבותי, ובהדרכתו גדל רפאל הצעיר בסביבה מגרה אמנותית ואינטלקטואלית. בעידוד אביו החל רפאל לצייר בגיל צעיר והועבר להכשרתו של המאסטר האומבריאני פייטרו פרוג'ינו. עם זאת, החיים היוו לו מכה גדולה כששני הוריו נפטרו תוך שנים מכך שהשארו אותו יתומים בגיל 11. הוא גדל לחיות חיי נוודים, עבד במרכזים שונים בצפון איטליה, כנראה השקיע עסקה טובה. הזמן בפירנצה כהשפעתה של האמנות הפלורנטינאית ניכרת בציוריו. הוא זכה לשבחים רבים כאמן במהלך חייו, ויחד עם מיכלאנג'לו ולאונרדו דה וינצ'י הוא מהווה את השילוש המסורתי של אדונים גדולים של הרנסנס הגבוה. אשראי תדמיתי http://www.wikiart.org/en/raphael/portrait-of-the-young-pietro-bembo-1504 אשראי תדמיתי https://curiator.com/art/raphael-raffaello-sanzio-da-urbino/self-portrait אמנים וציירים גברים ציירי רנסנס איטלקים קריירה רפאל קיבל עמלה בשנת 1500 לצייר מזבח גדול שהוקדש לניקולאי הקדוש מטולנטינו, עבור תפילת הברונסי בכנסיית סנט אגוסטינו בסיטה די קסטלו. העבודה על הציורים הושלמה ב- 13 בספטמבר 1501. בתקופה 1502–1503 הוא צייר את 'צליבת מונד', במקור מזבח בכנסיית סן דומניקו, Città di Castello. הציור מראה את ישו על הצלב, נראה שליו למרות שהוא גוסס. הוא בילה זמן רב בפירנצה בין השנים 1504-1508, והושפע רבות מיצירותיהם של הציירים פרה ברטולומאו, לאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו ומאסאצ'יו. במהלך תקופה זו השלים שלוש מזבחות גדולות, 'אנסידי מדונה', מזבח 'בגליוני' ו'מדונה דל בלדצ'ינו '. הוא עבר לרומא בשנת 1508. האפיפיור החדש יוליוס השני הזמין אותו לפרסקו, שנועדה להפוך לספרייה הפרטית של האפיפיור בארמון הוותיקן. כמה אמנים אחרים כבר עבדו על חדרים שונים בספרייה, ו'הסטרנזה דלה סגנאטורה '(' חדר הסיגנאטורה ') היה הראשון שעוטר בציורי הקיר של רפאל. בין השנים 1512 ו- 1514 הוא צייר את 'המיסה בבולסנה'. דיוקן עצמי של רפאל כאחד השומרים השוויצרים בפינה הימנית התחתונה של הפרסקו נמצא בציור. אחד מציוריו המפורסמים ביותר, 'La donna velata' ('האישה עם הצעיף'), הושלם בשנים 1514-15. בציור מתוארת צעירה יפהפייה, המזוהה באופן מסורתי כפילגשו הרומית, לבושה בעיצוב יפהפה, המתארת ​​שפע. הוא הוזמן על ידי המנזר הסיציליאני של סנטה מריה דלו ספסימו בפאלרמו לצייר את 'ישו הנופל בדרך לגולגולתא', עבודה שהשלים בשנת 1517. ידוע גם בשם 'Lo Spasimo' או 'Il Spasimo di Sicilia', ציור נחשב לשנוי במחלוקת מעט. הוא הקים סדנה והיו בו כ- 50 תלמידים ועוזרים. הוא זוכה שניהל את הסדנה שלו בצורה היעילה ביותר וכמה מתלמידיו הפכו לאמנים מפורסמים בפני עצמם. הוא היה גם אדריכל מיומן מאוד שתכנן כמה מבנים ונחשב לאחד האדריכלים החשובים ביותר ברומא באמצע שנות ה 1510. הציור האחרון שלו היה 'ההשתנות' בשנת 1520. הציור עומד כאלגוריה של האופי הטרנספורמטיבי של הייצוג, ומדגים את התפתחותו של רפאל כאמן. עבודות עיקריות 'סטנזה די רפאלו', בארמון האפוסטולי בוותיקן, נחשב ליצירת המופת הגדולה ביותר שלו. חלק מהוועדה לקישוט הספרייה הפרטית של האפיפיור, הציורים שעשה כוללים את 'בית הספר של אתונה', 'הפרנאסוס' ואת 'דיספוטה' המשקפים את נושאי הפילוסופיה, התיאולוגיה, ההלכה ואמנויות פיוטיות. חיים אישיים ומורשת הוא היה עשיר ומפורסם וחי חיים מפוארים למדי. הוא מעולם לא התחתן אם כי היו לו כמה מאהבים, כולל פילגשו ארוכת הטווח, מרגריטה לוטי. פעם הוא היה מאורס למריה ביביינה, אחייניתו של הקרדינל מדיצ'י ביביינה, אם כי הנישואים מעולם לא התקיימו. הוא חלה קשה לאחר יום הולדתו ה -37 ונפטר כעבור כמה ימים ב- 6 באפריל 1520.