ביוגרפיה של מרי מקלוד בת'ון

none
none

none

עובדות מהירות

יום הולדת: 10 ביולי , 1875





נפטר בגיל: 79

שרה צ'רצ'יל (שחקנית)

סימן שמש: סרטן



ידוע גם כ:מרי ג'יין מקלוד בת'ון

מדינה נולדה: ארצות הברית



נולד ב:מייסוויל, דרום קרוליינה, ארצות הברית

מפורסם כמו:מְחַנֵך



מחנכים סופרים שחורים



מִשׁפָּחָה:

בן / בת זוג / לשעבר:אלברט בת'ון (1898-1918)

אַבָּא:סם בת'ון

אִמָא:פטסי מקלוד

אחים:ביורגרד מקלוד, מריה מקלוד, רייצ'ל מקלוד, סמואל מקלוד, ויליאם תומאס מקלוד

נפטר בתאריך: 18 במאי , 1955

מקום של מוות:חוף דייטונה

לָנוּ. מדינה: צפון קרוליינה,דרום קרוליינה,אפרו-אמריקאי מדרום קרוליינה

עובדות נוספות

חינוך:מכון תנ'ך מודי (1894–1895), מכללת ברבר סקוטיה (1888–1893)

פרסים:מדליית Spingarn
היכל התהילה הלאומי לנשים
היכל התהילה לנשים בפלורידה

המשך לקרוא למטה

מומלץ עבורך

דוויין ג'ונסון לברון ג'יימס ברק אובמה קמלה האריס

מי הייתה מרי מקלוד בת'ון?

מרי מקלוד בת'ון הייתה מחנכת אמריקאית, פעילה לזכויות אזרח, מורה, הומניטרית ופילנתרופית, הידועה בעיקר במאמציה להעלות את הקהילה האפרו-אמריקאית בארצות הברית. היא נולדה בחוות אורז וכותנה בדרום קרוליינה, למשפחה של עבדים לשעבר. היא הייתה אחת מ -17 הילדים במשפחה, ורוב אחיה נולדו כעבדים. היא הייתה היחידה ממשפחתה שלמדה בבית הספר. הוריה רצו חופש והתאמצו מאוד לקנות חווה קטנה משלהם. היא למדה קשה כדי להפוך למיסיונרית באפריקה, אך נוכחה לדעת כי אין צורך במיסיונרים, ולכן הפכה למורה בארה'ב, תוך שימת דגש על אופי וחינוך מעשי לבנות. היא הקימה בית ספר לבנות אפרו-אמריקאיות בדייטונה, פלורידה, שהתאחדה מאוחר יותר עם מכון פרטי שמטרתה הייתה המטרה והפכה לבית הספר 'ביתון-קוקמן'. היא הפכה לנשיאת בית הספר בשנת 1923 ובכך הפכה לבית הספר הראשון אישה שחורה אי פעם להפוך לנשיאת מכללה בארה'ב. היא השתתפה באופן פעיל באירועים רבים והתגלה כמנהיגה חזקה של זכויות שחורות. הנשיא פרנקלין ד 'רוזוולט הזמין אותה להיות חלק מ'הקבינט השחור 'שלו. היא נפטרה ב- 18 במאי 1955, בגיל 79. אשראי תדמיתי https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Portrait_of_Mary_McLeod_Bethune_LCCN2004662602.jpg
(קרל ואן וכטן [נחלת הכלל]) אשראי תדמיתי https://www.youtube.com/watch?v=gkdUKbJ7Gs4
(אשלי קוק) אשראי תדמיתי https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Mary_McLeod_Bethune_(1949).jpg
(קרל ואן וכטן [נחלת הכלל]) אשראי תדמיתי https://www.youtube.com/watch?v=MPoUAt7DKjE
(חדר עם נוף) אשראי תדמיתי https://www.youtube.com/watch?v=bV-hbV5Z9lY
(וילסון גבוה)נֶפֶשׁהמשך לקרוא למטהשחור אחר פעילים פוליטיים פילנתרופים שחורים קריירה מרי חזרה לעיר הולדתה מייסוויל והחלה לעבוד כעוזרת של מורה אמה. בשנת 1896 עברה עוד לאוגוסטה שבג'ורג'יה והחלה ללמד במכון 'היינס רגיל ותעשייתי.' עד מהרה היא הבינה שעבודת המיסיונריה שלה נדרשת יותר בארה'ב מאשר באפריקה. היא החלה לחפש דרכים להקים בית ספר משלה. בשנת 1899 עברה מרי לפלורידה והחלה ללמד בבית ספר מיסיון שם. מרי עברה לשם עם בעלה ובנה, והמשפחה שהתה בפאלאטקה, פלורידה, במשך חמש השנים הבאות. מרי החלה גם בעבודה צדדית, ומכרה פוליסות ביטוח חיים לאפרו-אמריקאים שם. מרי ומשפחתה עברו עוד לדייטונה ושכרו בית קטן. היא תכננה לאסוף כמה תרומות ולהגשים את חלומה לכל החיים להקים בית ספר משלה. באוקטובר 1904, מרי החלה את לימודיה לנערות שחורות. היא נקראה 'המכון הרגיל והתעשייתי של דייטונה' והיו לה רק חמישה ילדים בהתחלה, יחד עם בנה. הילדים שילמו סכום מינימלי ולמדו את יסודות הדת, העסקים, האקדמאים והמיומנויות התעשייתיות. מרי הסתובבה בעיר וחיפשה תרומות. היא התמודדה עם תגובה חריפה מצד גורמים עליונים לבנים כמו 'קו קלוקס קלאן' (KKK), אך היא לא פחדה ועמדה בחוזקה לצד בית ספרה ותלמידיה. בשנת 1906 היו בבית הספר יותר מ -250 ילדים, שכן עם הזמן היא החלה גם ללמד מבוגרים. עם זאת, בעלה לא אהב יותר מדי את דרכיה ועזב את המשפחה בשנת 1907. לא מעורערת המשיכה מרי את בית ספרה כשהוא הלך וגדל בתרומות של משפחות מקומיות עשירות. ככל שהתלמידים גדלו ומספרם, היא קנתה בניין נוסף בשם 'אולם האמונה'. היא החלה לקבל גם תרומות מאנשים לבנים, שבגינם איכשהו נמתחה עליה ביקורת, אך היא קיבלה החלטות תוך התחשבות בעתיד התלמידים שלה. 'מכון קוקמן לגברים' בג'קסונוויל, פלורידה, גילה עניין במיזוג בראשית שנות העשרים. מרי ידעה שכדי לדאוג להוצאות ההולכות וגדלות של בית הספר, היא צריכה להמשיך בהצעה. בית הספר הפך לפיכך ל'מכללת בת'ון – קוקמן 'בשנת 1929, עם 600 סטודנטים שלמדו בו. היא הפכה לנשיאת בית הספר באותה שנה ונשארה בתפקיד עד 1942, ובכך הפכה לנשיאת הקולג 'האמריקאית השחורה הראשונה. היא האמינה כי התרוממות הרוח של נשים שחורות היא המפתח לחיים גדולים יותר עבור כל האנשים האפרו-אמריקאים באמריקה. היא סיירה בנאומים לוהטים והרגישה שמחה מרובה כאשר נשים שחורות קיבלו זכויות הצבעה בשנת 1920. המשך לקרוא להלן היא הפכה אז לנשיאת 'האיגוד הלאומי לנשים צבעוניות'. מאוחר יותר, בשנת 1935, הקימה את 'המועצה הלאומית לכושים'. נשים. 'הארגון פעל למען טיפול באפליית נשים שחורות. לאורך כל חייה היא התמודדה עם איומי אלימות מצד קבוצות פרו-לבנות שונות, כמו 'KKK', אך היא לא זזה סנטימטר ממעמדה כפעילה הפועלת למען שיפור החיים השחורים במדינה. במהלך הבחירות לנשיאות בשנת 1932 היא עבדה בקמפיין של המועמד פרנקלין ד 'רוזוולט. כשהיה לנשיא, הוא הפך אותה לחברה ב'קבינט השחור 'שלו. הנשיא הארי טרומן מינה אותה גם לוועדה להגנה לאומית. היא מונתה לשמש כנציגה רשמית לחנוכת הנשיא בליבריה. חברה מוקדמת ב'האגודה הלאומית לקידום אנשים צבעוניים ', היא עזרה לייצג את הקבוצה בוועידת הקמת' האומות המאוחדות 'ב -1945, יחד עם W.E.B. דובואה. פעילים חברתיים שחורים פעילי זכויות אזרח אישיות מדיה שחורה חיים משפחתיים ואישיים מרי מקלוד בת'ון התחתנה עם אלברטוס בת'ון בשנת 1898. גם אלברטוס בת'ון היה מורה. היא ילדה את בנה, אלברטוס מק לאוד בת'ון ג'וניור, בשנת 1899. בני הזוג נפרדו בשנת 1907, ואלברטוס עזב לדרום קרוליינה, שם נפטר משחפת כעבור כמה שנים. בנם נשאר עם מרי.פעילים פוליטיים שחורים פעילים שחורים לזכויות האזרח נשים אמריקאיות מוות וכבוד מרי מקלוד בת'ון נפטרה מהתקף לב ב -18 במאי 1955. היא נקברה באדמת בית ספרה. הקבר שלה קרא רק את האם. ביתה בחוף דייטונה הוכרז כציון דרך היסטורי לאומי. ביתה בוושינגטון הבירה נקרא עוד אתר היסטורי לאומי. בשנת 1974 הותקן ב'פארק לינקולן 'בוושינגטון הבירה פסל של משנתה. היא הפכה לאפרו-אמריקנית הראשונה שזכתה לכבוד זה. המכללה שהיא הקימה פועלת חזק עד היום וממשיכה להעניק השראה לדור הצעיר, ומזכירה להם אישה שהקדישה כל חייה לרומם את הקהילה השחורה המדוכאת בארצות הברית. ציטוטים: אני,אני סופרות נשים נשים פעילות מחנכות נשים סופרים אמריקאים פעילים אמריקאים מחנכים אמריקאים נשים רפורמות חברתיות נשים פעילות חברתיות סופרת אמריקאית פעילי נשים אמריקאיות מחנכות אמריקאיות אישיות מדיה לנשים רפורמים חברתיים אמריקאים נשים סופרות סיפורת נשים פעילות פוליטיות סופרי סיפורת אמריקאית פעילים פוליטיים אמריקאים אישיות מדיה אמריקאית נשים פעילות לזכויות האזרח פעילים אמריקאים לזכויות האזרח רפורמות חברתיות אמריקאיות נשים אמריקאיות פעילות פוליטיות אישיות תקשורת אמריקאית נשית סופרת ספרי עיון אמריקאית פעילות אמריקאיות לזכויות אזרח נשים סרטן