ביוגרפיה של אליזבת פרוקטור

none
none

none

עובדות מהירות

נוֹלָד:1650





נפטר בגיל: 49

נולד ב:לין, מסצ'וסטס



מפורסם כמו:אשתו של ג'ון פרוקטור

נשים אמריקאיות



מִשׁפָּחָה:

בן / בת זוג / לשעבר:ג'ון פרוקטור (נ '1674–1692)

אַבָּא:וויליאם באסט



אִמָא:שרה באסט



אחים:מרי באסט דריך

יְלָדִים:ג'ון פרוקטור השלישי

נפטר בתאריך: 31 באוגוסט ,1699

לָנוּ. מדינה: מסצ'וסטס

המשך לקרוא למטה

מומלץ עבורך

ונסה בראיינט מארק פלט ג'סמין סטנלי מרסל דושאן

מי הייתה אליזבת פרוקטור?

אליזבת פרוקטור (לבית באסט) הייתה אשתו של האיכר העשיר ג'ון פרוקטור (מכפר סאלם), והואשמה בכישוף ב'משפטי מכשפות סאלם 'בשנת 1692. היא הייתה ידועה גם בשם גודי פרוקטור. היא נולדה וגדלה בלין, מסצ'וסטס, והיא הגיעה לסאלם לאחר נישואיה עם פרוקטור, בשנת 1674. במהלך ההיסטריה של 'משפט מכשפות סאלם', משרתת של הפרוקטורים מרי וורן וילדה פגועה נוספת האשימו את אליזבת בביצוע כישוף ועינויים בהן. ג'ון אינדיאן וכמה בנות האשימו אותה בניסיון לגרום להן לכתוב בספר השטן שלה. בעלה, ג'ון פרוקטור, נעצר גם הוא באותו כתב אישום. אף על פי שכמה אנשים הגישו עתירות המאשרות כי הפרוקטורים הם אנשים נוצרים טובים, אך על סמך ראיות ספקטרליות הוכרז הזוג כאשם ונשפט להורג. כשאליזבת הייתה בהריון היא קיבלה עיכוב ביצוע, אך ג'ון נתלה. לאחר שנה שוחררו אליזבת ו -150 מורשעים נוספים, ולאחר מספר שנים הוכרזו המשפטים כבלתי חוקיים. אליזבת נישאה בשנית בשנת 1699, ובשנת 1703 ניתנה לבית המשפט המחוקק מסצ'וסטס הנאשמת המשפט היפוך תואר. אשראי תדמית https://www.geni.com/people/Elizabeth-Proctor-Salem-Witch-Trials/6000000000806274372 ילדות וחיים מוקדמים אליזבת פרוקטור נולדה כאליזבת באסט, בשנת 1650, בלין, מסצ'וסטס, לרב סרן וויליאם באסט (האב) ושרה (ברט) באסט. סבתה, אן הולנד באסט בורט, הייתה מרפאה/רועת עם ומיילדת. היא יכלה לטפל בהצלחה בחולים, למרות שהיא לא רופאה, ולכן רבים חשו שרק מכשפה יכולה לעשות זאת. זו הסיבה מדוע הואשמה בכישוף בשנת 1669. האשמות אלה הובילו לרדיפתה ב'משפטי מכשפות סאלם. 'המשך קריאה להלן החיים במשפטי מכשפות סאלם וסאלם אליזבת התחתנה עם ג'ון פרוקטור, חקלאי מכובד בסאלם, ב -1 באפריל 1674, ובזמן 'הניסויים' היו בני הזוג נשואים במשך 18 שנה. היא הייתה אשתו השלישית של ג'ון. היא שמרה על הטברנה שבבעלות ג'ון ובנימין, בנו הבכור מהנישואים הקודמים. לאליזבת וג'ון היו 5 ילדים - שני בנים ושלוש בנות - והיא הייתה בהריון עם ילד 6 בזמן הניסויים. אליזבת פרוקטור הוזכרה לראשונה במשפט כאשר ב -6 במרץ האשימה אותה אחת הבנות במצוקה אן פוטנאם אותה בעווית. לאחר מכן הואשמה קרובת משפחתה של הפרוקטורים רבקה אחות, וג'ון פרוקטור העיר הערה פומבית שאם הבנות הסובלות יוכלו לנהל את דרכן, הכל יוכרז כמכשפות ושטנים. הדבר הפנה את תשומת הלב כלפי המשפחה, ובסביבות אותה עת עבדה משרתן אן וורן להתלונן על התקפים וראו רחש של ג'יילס קורי. ב- 26 במרץ, מרסי לואיס התלונן על רוח הרוח של אליזבת שמטרידה אותה. שוב לאחר כמה ימים, היא ואביגיל וויליאמס האשימו את אליזבת בביצוע כישוף. אביגיל דיברה גם על ראיית רוחו של ג'ון. ב -4 באפריל נחתמה תלונה נגד אליזבת פרוקטור על ידי סרן ג'ונתן וולקוט וסגן נתנאל אינגרסול, בגין 'חשד רב למספר מעשי כישוף במספר בנות.' היא יחד עם שרה קלויס אחת נלקחה למעצר וחשפה אותה. לבדיקה ב -11 באפריל 1692. ג'ון אינדיאן (בעלה של טיטובה) דיווח כי אליזבת ניסתה לשכנע אותו לכתוב בספר השטן. חלק מהבנות, כשנשאלו על כך, ציינו כי אינן מסוגלות לדבר. אליזבת הכחישה את כל ההאשמות. הבנות החלו בעוויתות בבית המשפט והאשימו את אליזבת בגרימת ההתקפים וגם ציינו כי ניסתה לגרום להן לחתום בספר השטן. הם גם האשימו את גודמן (ג'ון) פרוקטור בתרגול קוסמים. הוא הכחיש זאת והצהיר כי הוא חף מפשע. אחת הבנות ניסתה להכות את אליזבת ואז התלוננה על תחושת צריבה באצבעותיה. ב -11 באפריל, אליזבת ובעלה, יחד עם כמה אחרים, הואשמו רשמית במעשי כישוף ונצטוו להיכלא בכלא בבוסטון. מרי וורן, משרתת פרוקטורס, שהייתה הראשונה שהסבה את תשומת הלב למשפחה, בלטה בהיעדרה במהלך הבדיקה וההאשמות הפורמליות. מאוחר יותר הודתה בשקרים שלה בנוגע להאשמות. היא עצמה הואשמה בכישוף; האשמה רשמית הוגשה ב -18 באפריל. לאחר מכן, היא חזרה בה מההצהרה שלה על שקר ושוב החלה להאשים רשמית את הפרוקטורים בכישוף והעידה נגדם בחודש יוני. באפריל ובמאי 1692, מספר אנשים, כולל אזרחים בולטים, וקבוצת שכנים הגישו עצומה לפיה הפרוקטורים הם אנשים נוצרים טובים, תמיד מוכנים לעזור. אחד מדניאל אליוט הצהיר כי שמע ילדה מספרת כי האשימה את אליזבת 'בספורט'. כמה מבני משפחה אחרים, כולל שלושה מילדי פרוקטור, אחותה ואחותה של אליזבת, נגררו אף הם למשפט. ביוני, 1692, היא ועוד כמה נבדקו פיזית כדי לבדוק כל סימן של מכשפות. הדיון בתיק והעדות נגד אליזבת ובעלה נערכו ב -30 ביוני 1692. מספר צעירות ציינו כי במהלך מרץ ואפריל הן היו מוטרדות לעתים קרובות מהופעותיה של אליזבת. הנערות שנפגעו היו קטינות, כך שהפקדותיהן הוכחו על ידי הכומר סמואל פאריס, תומאס פוטנאם ונתנאל אינגרסול, בהן ציינו כי הן היו עדים לתלאות והאמינו כי הן בוצעו על ידי אליזבת פרוקטור. מספר האשמות נוספות הוגשו נגד הגברת, שם טענו המתלוננות שראו רוחות רפאים של תושבי כפר רבים שהצהירו כי נהרגו על ידי אליזבת. בבית המשפט של עוייר וטרמינר התקבלו ההחלטות על סמך העדויות, רובן ראיות ספקטרליות. ב- 5 באוגוסט 1692 הוכרזו אליזבת וג'ון פרוקטור כאשמים ונידונו להורג. בהיותה בהריון, אליזבת קיבלה עיכוב הוצאה להורג זמנית עד לאחר שילדה. ג'ון טען למחלה כדי להימנע מהוצאה להורג, אך נתלה ב -19 באוגוסט 1692. בדיוק כשנכלאו הפרוקטורים למעצר, השריף תפס את כל רכושם, לקח את כלי הבית ומכר או הרג את הבקר. לא נותר דבר לפרנס את ילדיה. שני ילדיה הבכירים של אליזבת, וויליאם ושרה, נלקחו גם הם למעצר באשמת ביצוע כישוף וכישוף וויליאם עובר בדיקה מייסרת על מנת לעורר הודאה אך אין תיעוד של התוצאות לאחר המשפט. ב -29 באוקטובר הורה המושל לפזר את בית המשפט של אויר וטרמינר ולהקים בית משפט עליון. אליזבת ילדה בן ב- 27 בינואר 1693, וכינתה אותו ג'ון פרוקטור השלישי. מסיבה לא ידועה, גזר דינה לא בוצע. במאי 1693, כאשר אשתו של המושל פיפס הואשמה בכישוף, הוא הורה לשחרר את כל 153 האסירים או האסירים שהורשעו. עם זאת, על פי חוק התקופה, המשפחה נאלצה לשלם עבור החדר והלינה של אליזבת כשהיתה בכלא, רק אז היא שוחררה. אליזבת פרוקטור נותרה ללא פרוטה. בעלה שינה את צוואתו במהלך מאסרו, ולא כלל את אליזבת בה, שכן הוא ציפה שתוצא להורג. ילדיה החורגים התעלמו ממנה כשביקשה מהם את נדוניה או חוזה ממון. כמורשעת, היא מתה על פי חוק. היא וילדיה הקטינים הלכו לגור עם בנה החורג הבכור, בנימין פרוקטור. במרץ 1695, בית המשפט החזיר את זכויותיו של ג'ון, קיבל את צוואתו והנחלה התיישבה בין הילדים. באפריל 1697 שוחזרה לה הנדוניה של אליזבת על ידי בית המשפט לצדק. היא נישאה לדניאל ריצ'רדס מלין, מסצ'וסטס, ב -22 בספטמבר 1699. משפטים בסאלם בשנת 1692 הוכרזו כבלתי חוקיים על ידי בית המשפט הכללי במסצ'וסטס בשנת 1702. הציבור דרש מבית המשפט להתנצל וב -18 במרץ 1702 ניתנה התנצלות בכתב. המחוקק העביר הצעת חוק בשנת 1703, שהפכה את התורן לאחור, ומאפשרת לשוב ולהיחשב לאסירים. הם גם הוציאו מחוץ לחוק את השימוש בראיות ספקטרליות במשפטים. הניצולים והנאשמים קיבלו מאוחר יותר כסף כפיצוי. אין תיעוד נוסף לאליזבת או לילדיה הצעירים לאחר נישואיה מחדש.